שאלה שאנחנו שומעים לא מעט! אז מה ההבדל? יש לכם כבר GIS בעירייה? מצוין! עכשיו צריך להשתמש במידע לניהול היומיומי של המרחב הציבורי. ברוב העיריות והרשויות המקומיות קיימת היום מערכת GIS כזו או אחרת. יש מפות, שכבות מידע, תצלומי אוויר, סימון של תשתיות, גבולות מגרשים, מוסדות ציבור, כבישים, תאורה, ביוב, ניקוז, ולעיתים גם שכבות של גינות, עצים ושטחים פתוחים. עבור עירייה מודרנית, GIS הוא כלי בסיסי וחשוב: הוא מאפשר לראות את המרחב העירוני, להבין קשרים גיאוגרפיים, לקבל החלטות תכנוניות ולרכז מידע במקום אחד. אבל כאן בדיוק מתחילה השאלה החשובה למנהלי תפעול, אגפי שפ״ע ומנהלי תחזוקה:האם עצם העובדה שהמידע נמצא על

בקטע היפהפה מתוך  הספר "אלטנוילנד" מתאר הרצל עיר שבה עצים אינם נתפסים כקישוט, אלא כתשתית ציבורית. הוא כותב על גנים שניטעו בהם עצים בני ארבעים שנה, אף שהדבר היה כרוך בהוצאות מרובות, משום ש” לשם בריאות הציבור מוציאים אצלנו הרבה”. במשפט אחד, כמעט אגבי, הרצל מניח תפיסה תכנונית מתקדמת מאוד: עיר ראויה איננה נמדדת רק בכבישים, בבניינים ובמסחר, אלא גם ביכולתה להעניק לתושביה צל, אוויר, נוחות ובריאות. יותר ממאה שנה לאחר מכן, אותה תפיסה חוזרת אל שולחן הממשלה בהחלטה 1022  –הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים.  ההחלטה, שהתקבלה בינואר 2022, מבקשת לקדם יער עירוני

מקור וקרדיט: הדוח "ניתוח עלות-תועלת של הצללה בישראל", (פורסם בשנת 2019) – משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות והמכללה האקדמית תל-חי. בישראל, צל במרחב הציבורי נתפס בעבר כתוספת נעימה: ספסל מוצל, שביל הליכה נוח יותר, חצר בית ספר שאפשר לשהות בה גם בקיץ. הדוח "ניתוח עלות-תועלת של הצללה בישראל" מבקש לנתח את התועלת הבריאותית – כלכלית של צל במרחב העירוני. הוא מציע לראות בצל תשתית ציבורית לכל דבר: לא רק רכיב תכנוני או אסתטי, אלא השקעה בריאותית וכלכלית שניתן למדוד, להשוות ולתעדף. הדוח הוכן במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות והמכללה האקדמית תל-חי. בצוות ההיגוי נמנו ד"ר עמיאל

מאמר המבוסס על דוח LIFE URBANGREEN – Layman’s Report ערים מתחממות, גלי חום מתארכים, אירועי גשם קיצוניים הופכים תכופים יותר, והמרחב הציבורי נדרש לתפקד אחרת. הדוח LIFE URBANGREEN – Layman’s Report מציג תשובה מעשית לאתגר הזה: מעבר מניהול “גנני” מסורתי של פארקים ועצים לניהול מבוסס נתונים של תשתיות ירוקות עירוניות. הרקע לדוח הוא פרויקט אירופי שנועד לשפר את ניהול השטחים הירוקים לצורך הסתגלות טובה יותר לשינוי האקלים. הפרויקט פעל בין יולי 2018 לדצמבר 2021, קיבל מימון מתוכנית LIFE של האיחוד האירופי, ותואם על ידי חברת R3GIS, מפתחת פלטפורמת GreenSpaces. לצידה פעלו שותפים עירוניים ומדעיים, ובהם Anthea מרימיני, רשות השטחים הירוקים

כיצד עצים במרחב העירוני מסייעים להקטנת טביעת הרגל הפחמנית ואיך הם משתלבים במכלול האקולוגי המשפיע על הבריאות של כולנו?

הטמפרטורות בערים אינן עולות רק בגלל שינויי האקלים. הן עולות גם בגלל האופן שבו אנחנו בונים, מרצפים, סוללים ומנהלים את המרחב העירוני. כבישים, מדרכות, גגות בטון, חניונים וקירות בניינים קולטים חום במשך היום ופולטים אותו בחזרה לסביבה בשעות הערב והלילה. התוצאה היא תופעה מוכרת בשם “אי חום עירוני” – מצב שבו אזורים בנויים וצפופים חמים יותר מהמרחב הפתוח שסביבם. עבור תושבים, עובדים, ילדים וקשישים, זו אינה רק אי־נוחות. זו כבר סוגיה של בריאות ציבור, איכות חיים, צריכת אנרגיה וחוסן עירוני. מחקר שפורסם בשנת 2024 בכתב העת The Innovation  בחן באופן שיטתי את התרומה של תשתיות ירוקות, כחולות ואפורות־ירוקות להפחתת חום

מערכת GreenSpaces לניהול המרחב הציבורי מופעלת בכ 250 ערים ורשויות ברחבי העולם! בטיחות, יעילות ואיכות סביבה!

Emissions Trading System – המערכת האירופית למסחר בזכויות לפליטות של גזי חממה לא מחשבת את תרומת העצים אבל מעודדת הפחתה ויעול השימוש בדלקים ומקורות אנרגיה.