ערים חמות מדי
ישראל סובלת מגלי חום שמחריפים מדי שנה, ועריה נחשפות לאיי חום עירוניים המייצרים תנאי אי-נוחות קשים בחודשי הקיץ. רחובות ללא עצים, ללא צל וחשופים לשמש הפכו לגורם מרכזי לפגיעה באיכות החיים – ולמכשול בפני "עירוניות מתפקדת", בריאה ובת-קיימא.
בשנים האחרונות הלכה וגברה ההכרה כי עצי הרחוב הם אמצעי מרכזי להצללה, להפחתת אי החום העירוני, לניהול מי נגר, לסינון זיהומים ולעידוד פעילות ספורטיבית. ואולם, למרות היתרונות הברורים, מתאפיינות מרבית ערי ישראל במיעוט עצי רחוב. עצים בוגרים נכרתים בהליכי פיתוח העיר, לעצים שנשתלים אין תנאים מספקים לשגשוג, ורשויות מקומיות מתקשות לתחזק את מה שיש – לעתים מחוסר משאבים, ולעתים מתיעדוף חסר לנושא.
ההחלטה הממשלתית ומסמך התוכנית
ביולי 2022 אישרה הממשלה את החלטה 1022 – ציון דרך לאומי בנושא ייעור עירוני. ההחלטה קבעה יעדים ברורים: הצללה של 70% מהמדרכות ברחובות בעלי פוטנציאל משמעותי עד שנת 2040, ורתימה של 100 רשויות מקומיות ליישום תוכניות פעולה לייעור עירוני.
בעקבות ההחלטה נכתבה התוכנית האסטרטגית הלאומית להצללה וקירור במרחב העירוני באמצעות עצים – תוצר מרשים ומשמעותי של תהליך אסטרטגי שהשתתפו בו כ-75 אנשי ונשות מקצוע ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, החברה האזרחית והאקדמיה.
המסמך מציב חמש מטרות-על:
- שימור עצים קיימים;
- הגדלת הצל מעצים ברחובות;
- הגדלת כמות העצים והרחבת חופת הצמרות;
- הגברת חוסן היער העירוני;
- והעלאת המודעות הציבורית לחשיבות העצים.
חמישה מנופים אסטרטגיים
לב התוכנית מורכב מ-חמישה מנופים אסטרטגיים ו-13 צירי פעולה:
- מנוף 1 – שיתוף פעולה בין ממשלה לרשויות מקומיות: יצירת מנגנוני תמיכה תקציבית, הכשרות מקצועיות וקולות קוראים שיאפשרו לרשויות לגבש תוכניות ייעור, לבצע סקרי עצים ולהטמיע כלים דיגיטליים.
- מנוף 2 – רשות מקומית מובילה ויוזמת: יצירת תשתית ארגונית ברשויות, ובמרכזה מינוי "מנהל יער עירוני" – בעל תפקיד ייעודי שיתאם בין מחלקות ויוביל את 'אסטרטגיית העצים'. לצד זאת, גיבוש תוכניות פעולה עירוניות לייעור המבוססות על ארבעה שלבים: מיפוי המצב הקיים, קביעת חזון ויעדים, גיוס משאבים וביצוע, והיזון חוזר ובקרה.
- מנוף 3 – רתימת הציבור והחברה האזרחית: ניהול קמפיין ארצי מתמשך, שיתוף הציבור בנטיעות, הקמת מנהיגות קהילתית מקומית והטמעת הנושא בתכניות הלימודים.
- מנוף 4 – רשת העצים כתשתית לאומית: שינוי מעמד העץ בתפישה ובחוק – כך שלא ניתן יהיה לכרות עצים בהיקף מסיבי לטובת פיתוח תשתיות אחרות, מבלי לבחון חלופות. הדבר כולל שינויי חקיקה, תקינה, שיפור ההתייחסות לעצים בהליכי תכנון, ותיאום עם תשתיות הנדסיות תת-קרקעיות.
- מנוף 5 – טרנספורמציה דיגיטלית: פיתוח כלי בינה מלאכותית למיפוי צל עצים על ידי מרכז המיפוי הישראלי (מפ"י), הקמת כלי דיגיטלי ארצי לניהול היער העירוני, ולוח מחוונים (דשבורד) לבקרה ומעקב שוטף אחר יעדי התוכנית.
מה נעשה עד כה –
בשנת 2022 הוצגה תוכנית הפעולה בנוכחות שרת הסביבה ושר החקלאות, ומפ"י החל בפיתוח כלי AI למיפוי כיסוי הצל. בשנת 2023 פרסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא שזיכה 21 רשויות בתמיכה של כ-21 מיליון שקל לכתיבת תוכניות ייעור עירוני. המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הקימה מרכז לייעור עירוני והצללה שמלווה רשויות ומרכז ידע מקצועי.
אלא שלצד הצלחות אלו, הקצאת התקציב העיקרית נחסמה. ולפי דו"ח של המרכז להעצמת האזרח, מרבית סעיפי החלטה 1022 אינם מיושמים. ובין 2021 ל-2023 נכרתו כ-242 אלף עצים ברישיון, ועשרות אלפים נוספים ללא רישיון.
לסיכום
התוכנית הלאומית להצללה מייצגת ראייה הוליסטית ומשנה תפיסה בסיסית: עץ אינו אלמנט נוף – הוא תשתית לאומית. מחויבות בין-משרדית, מנגנון תקצוב יציב, ורתימת הרשויות המקומיות הם תנאי-סף להפיכת המסמך ממשאלת לב לשינוי ממשי בחוצות ישראל. אנו תקווה כי התוכנית הכל-כך חשובה הזו תיושם בשנים הקרובות לטובת כולנו.
לעיון בתוכנית הלאומית להצללה לחצו כאן








