עד 29 מעלות פחות: מצלמה תרמית חושפת את תרומתם של עצי הרחוב בגלי חום
מה ההבדל בין רחוב עירוני מוצל בעצים לבין אותו רחוב כמעט ללא צל? בדיקה שביצעה Create Streets Foundation בלונדון במהלך אחד הימים החמים של קיץ 2026 מציגה תשובה שקשה להתעלם ממנה: במקרים שנמדדו, טמפרטורת פני השטח בצל חופת העצים הייתה נמוכה ב- 17 עד 29 מעלות צלזיוס! לעומת משטחים סמוכים החשופים לשמש.
חשוב לדייק: מדובר בטמפרטורת פני השטח – מדרכות, ספסלים ומתקני משחק – ולא בהפרש של 29 מעלות בטמפרטורת האוויר. ובכל זאת, דווקא הנתון הזה ממחיש עד כמה הצללה באמצעות עצים יכולה לשנות את השימושיות והבטיחות של המרחב הציבורי.
ניסוי פשוט באמצע גל חום
ב-29 ביולי 2026, כאשר טמפרטורת האוויר בלונדון הגיעה לכ-34°, יצאו חוקרי Create Streets עם מצלמה תרמית למדוד את הטמפרטורות בשני רחובות מרכזיים. בין השעות 13:00 ל-16:00 הם מדדו מקומות סמוכים, בזוגות: אזור החשוף לשמש מול אזור דומה המוצל באמצעות חופת עצים. המדידות כללו מדרכות, ספסלים ומתקנים בגני משחקים.
המטרה הייתה לא רק לבדוק את אפקט אי החום העירוני באופן תיאורטי, אלא להבין מה המשמעות שלו ברמת הרחוב – במשטחים שאנשים הולכים עליהם, יושבים עליהם או נוגעים בהם מדי יום.
התוצאות היו דרמטיות:
מחוץ ל- Lambeth Palace נמדד ספסל החשוף לשמש בטמפרטורה של 43.4°. כ-200 מטרים משם, לאורך Thames Path, טמפרטורת ספסל שנמצא תחת עצים בוגרים היתה-26.2° בלבד – הפרש של כ־-17 מעלות. המשמעות ברורה: באותו אחר צהרים ספסל אחד כמעט לא ניתן היה לשימוש, בעוד השני נותר בטמפרטורה נוחה יחסית.
53° מעלות על משטח משחק – °27 מעלות בצל
הפער היה קיצוני עוד יותר ב-Nelson Square שב-Southwark. החוקרים בדקו שני משטחי 'קלאס' שצוירו בגיר על אותו סוג שביל. המשטח שהיה בשמש הגיע ל-53.2°, בעוד משטח מקביל שהיה מוצל על ידי עץ נמדד ב-26.9° – יותר מ־26 מעלות הפרש.
בסמוך נמדדו מתקני משחק לילדים שהיו חשופים לשמש בטמפרטורות של 56° ואף 59.1°. מעבר לאי-הנוחות, מדובר בטמפרטורות שממחישות כיצד תכנון הצללה הופך לסוגיה הנוגעת ישירות לבטיחות וליכולת להשתמש במרחב הציבורי בשעות החמות.
אחת המדידות המרשימות ביותר בוצעה ליד שער בית ספר ב-Lambeth Road. בצד הרחוב שבו קיימים עצים נמדדה טמפרטורת המדרכה ב-26.8°. מעבר לכביש, באזור כמעט נטול חופת עצים וחשוף לשמש, נמדדה טמפרטורת פני שטח של 55.7° – פער של כמעט 29 מעלות בין שני צדי אותו רחוב.
עצים כתשתית – לא כקישוט
זו למעשה המסקנה המרכזית של הדוח. מחבריו טוענים כי יש להפסיק להתייחס לעצי רחוב כאל אלמנט אסתטי או תוספת רצויה אם נותר מקום בתכנון. לטענתם, חופת עצים היא תשתית עירונית חיונית להתמודדות עם חום קיצוני. מעבר להצללה, הדוח מזכיר את תרומתם של עצים לאיכות האוויר, להפחתת נגר עילי, למגוון הביולוגי ולעידוד הליכה.
הדוח אף משתמש בביטוי "urban wonder drug" – "תרופת פלא עירונית" – כדי לתאר את ריבוי התועלות שמספק עץ רחוב אחד ועצי הרחוב בכלל.
המסר לתכנון העירוני ברור
הניסוי הלונדוני אינו מחקר אקלימי רחב היקף, אלא ניסוי שטח ממוקד. דווקא הפשטות שלו היא כוחו: הוא הופך את אפקט ההצללה למשהו שאפשר לראות ולמדוד ברמת הספסל, המדרכה וגן המשחקים.
עבור ערים המתמודדות עם קיץ חם יותר, השאלה כבר אינה רק כמה עצים יש בעיר, אלא היכן נמצאת החופה שלהם, אילו מדרכות, בתי ספר, תחנות, שבילי הליכה וגני משחקים הם מצלילים – וכיצד מנהלים את הנכס העירוני הזה לאורך שנים.








