ערי הספוג של סין

כשהעיר נדרשת להתמודד עם נגר עילי

בעולם שבו אירועי גשם קצרים ועוצמתיים הופכים שכיחים יותר, ערים רבות מגלות שמערכות הניקוז המסורתיות כבר אינן מספיקות. כבישים אין סופיים, מדרכות בטון ומבנים צפופים מונעים מהמים לחלחל אל הקרקע; במקום זאת, מי הגשם זורמים במהירות אל פתחי הניקוז, מעמיסים על התשתיות ועלולים להציף רחובות, חניונים ובתים.

סין מנסה להתמודד עם האתגר הזה באמצעות תפיסה עירונית המכונה "ערי ספוג"  (Sponge Cities): תכנון עירוני שמאפשר לעיר לספוג, לעכב, לאגור, לסנן ולעשות שימוש חוזר במי הגשם – במקום רק למהר להרחיק אותם בצינורות.

העיקרון פשוט: להפוך חלקים גדולים יותר של המרחב העירוני לחדירים למים. במקום משטחים קשיחים בלבד, משלבים פארקים, אזורי ביצה, ערוגות גשם, תעלות טבעיות, אגמים עירוניים, גגות ירוקים ומדרכות מחלחלות. כל אלה פועלים יחד כמערכת אחת: המים נאספים, מואטים, מחלחלים לקרקע או נשמרים במאגרים, ורק העודפים ממשיכים אל מערכת הניקוז.

פארק עירוני, למשל, אינו רק מקום לטיול או לפעילות פנאי. בתכנון של עיר ספוג הוא יכול להפוך ל'אגן השהיה': שטח שמסוגל לקלוט כמויות מים גדולות בזמן סערה, לאגור אותם לפרק זמן מסוים ולאפשר להם לחלחל בהדרגה. בימים רגילים אותו שטח יכול לשמש מדשאה, גינה, טיילת או אזור משחקים. כך, שטח ציבורי אחד ממלא כמה תפקידים – פנאי, טבע, נוף, קירור עירוני וניהול נגר.

גם הרחובות משתנים. ריצוף חדיר מאפשר למים לחלחל בין שכבות החומר אל תשתית ניקוז תת-קרקעית או אל הקרקע עצמה. ערוגות לצד הכביש, עצים עם בתי גידול מתוכננים ו'איים' ירוקים קטנים יכולים לקלוט את המים הנשטפים מהכביש ומהמדרכה, להפחית את העומס על הקולטנים ולסנן מזהמים לפני שהם מגיעים לנחלים או למי התהום.

היתרון אינו רק בהפחתת הצפות. מי גשם העוברים דרך קרקע, צמחייה ומצעי סינון עוברים תהליך טבעי של טיהור. חלק מהמים יכולים לשמש אחר כך להשקיית גינות ציבוריות, לניקוי רחובות או לצרכים עירוניים אחרים. בערים המתמודדות גם עם מחסור במים, מדובר במשאב מקומי חשוב – מים שכבר הגיעו לעיר, ולכן כדאי להשאיר אותם ולנצל את משאב הטבע הזה ככל האפשר.

לצמחייה יש תפקיד מרכזי במיוחד. עצים, שיחים ומדשאות אינם רק "קישוט ירוק": הם מאטים את זרימת המים, מייצבים קרקע, קולטים חלק מהגשם בצמרותיהם ומסייעים לאידוי טבעי. במקביל, הם תורמים להפחתת איי החום העירוניים (עליהם כתבנו לפני מספר ימים – לקריאה לחצו כאן), משפרים את איכות האוויר והופכים את המרחב הציבורי לנעים ובריא יותר.

עם זאת, עיר ספוג אינה פתרון קסם. באירועי קיצון חריגים מאוד, גם מערכת ירוקה ומתוכננת היטב זקוקה לגיבוי של ניקוז הנדסי, תחזוקה שוטפת ותכנון מדויק של מפלסים, קרקעות ומאגרים. העלים צריכים להתפנות מהקולטנים, מערכות החלחול חייבות להישאר פעילות, והצמחייה נדרשת לטיפול מתמשך. הצלחת המודל תלויה אפוא לא רק בעיצוב יפה, אלא גם בניהול מקצועי לאורך זמן.

הלקח המרכזי מהגישה הסינית רלוונטי לכל עיר: מי גשם אינם רק בעיה שצריך לסלק. הם נכס שיש לנהל. במקום לראות ברחוב המוצף כשל של מערכת הניקוז בלבד, אפשר לתכנן מראש עיר שמאפשרת למים מקום – בפארקים, ברחובות, בגינות ובשטחים פתוחים.

ככל שהאקלים נעשה קיצוני יותר, ערים יצטרכו לחשוב פחות על "איך להרחיק את המים" ויותר על "איך לחיות איתם". עיר שיודעת לספוג את הגשם היא עיר עמידה יותר, ירוקה יותר ונעימה יותר גם ביום שאחרי הסערה.

במערכת GreenSpaces – לניהול המרחב הציבורי – משולבים מודולים אשר מאפשרים תכנון, בקרה, תחזוקה, מניעה והיערכות לאירועי מזג אוויר במרחב העירוני. רוצים לשמוע עוד? דברו איתנו

מאמרים אחרונים

כיצד ניהול חכם של המרחב הציבורי, בשילוב טכנולוגיה, מסייע לערים להיערך ולהתמודד עם משבר האקלים

הטכנולוגיה תומכת את אסטרטגיית ההעירכות של העיר לאירועי אקלים משבר האקלים כבר אינו תרחיש עתידי עבור הרשויות המקומיות. גלי חום ממושכים, בצורות, הצפות, עומסי נגר

קרא עוד »

יוזמה בינלאומית מחפשת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לאתגרי האקלים של הערים – מהרו! ההגשה עד ה 31 באוגוסט!

יוזמת AI x City Climate Action 2026 מבקשת לחבר בין ערים המתמודדות עם אתגרי אקלים לבין חברות, סטרטאפים, חוקרים ומפתחי טכנולוגיה המסוגלים להציע פתרונות מבוססי בינה מלאכותית. במסגרת היוזמה מתקיים גם AI x City Climate Action Hackathon 2026, המשמש כמסלול לאיתור, בחינה וקידום של פתרונות שניתן יהיה ליישם בפועל בסביבה עירונית.
היוזמה מופעלת במסגרת Innovate4Cities – פלטפורמה של Global Covenant of Mayors for Climate & Energy – GCoM, – רשת בינלאומית המאגדת ערים ורשויות מקומיות הפועלות לצמצום פליטות ולהיערכות לשינויי האקלים. הרעיון המרכזי הוא לצמצם את הפער שבין פיתוח טכנולוגי לבין הצרכים המעשיים של ערים: במקום להתחיל מטכנולוגיה ולחפש עבורה שימוש, המשתתפים מתבקשים להתחיל מבעיה עירונית ממשית ולבנות עבורה פתרון.

קרא עוד »

רוצים לדעת עד כמה העיר שלכם ערוכה לשינויי האקלים? הכירו את הפורטל הלאומי להיערכות לשינויי אקלים

עד כמה השכונה שבה אתם גרים צפויה להיפגע מגלי חום? אילו אזורים בעיר חשופים יותר להצפות? היכן נמצאות אוכלוסיות רגישות במיוחד לשינויי האקלים – ומה מבצעת ומתכננת הרשות המקומית לעשות כדי להתמודד עם הסיכונים?
על השאלות האלה נועד לענות הפורטל הלאומי להיערכות לשינויי אקלים, שהקים המשרד להגנת הסביבה כחלק מהמאמץ להפוך מידע אקלימי ומרחבי לכלי שימושי עבור רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מתכננים, גופי תשתית וגם אנחנו – התושבים.

קרא עוד »

מחקר חדש: תכולת המים בגזע כמדד לעקת חום בעצי פרי

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בשיתוף מוסדות מחקר נוספים מצביע על חשיבותו של מאגר המים בגזע להבנת התמודדותם של עצי פרי במהלך גלי חום. המחקר, שפורסם באוגוסט 2026 בכתב העת Agricultural and Forest Meteorology , בחן את תגובתם של עצי תפוז מזן Navel ועצי מנגו מזן Shelly לתנאי חום קיצוניים באקלים ים-תיכוני, תוך התמקדות בשינויים בתכולת המים בגזע ובקשר בינם לבין העומס האקלימי.

קרא עוד »

COOLCITY – כלי מדידה והשוואה של חוסן אקלימי בערים באירופה

פרויקט LIFE COOLCITY הוא יוזמה אירופית שמטרתה לפתח כלים מבוססי נתונים להערכת ההיערכות של ערים לשינויי אקלים ולתכנון תשתיות כחולות-ירוקות. הפרויקט משלב חישה מרחוק, תצלומי לוויין, צילום אווירי, מערכות מידע גיאוגרפיות ולמידת מכונה, במטרה לספק לרשויות מקומיות תמונת מצב מרחבה ועדכנית של תנאי הסביבה העירונית.
הפרויקט החל בשנת 2023 וצפוי להימשך עד 2029. שמו המלא הוא Use of Remote Sensing for Management of Blue-Green Infrastructure in Urban Climate Change Adaptation.
הפרויקט ממומן במסגרת תוכנית LIFE של האיחוד האירופי, ומתמקד בשימוש במידע מרחבי לצורך תכנון, ניהול ומעקב אחר צעדי הסתגלות והתאמה אקלימית ברמה העירונית.

קרא עוד »

מה הפרש הטמפרטורות מעל ומתחת לחופות העצים ברחוב? מחקר בדק בלונדון – תוצאות מדהימות!

מה ההבדל בין רחוב עירוני מוצל בעצים לבין אותו רחוב כמעט ללא צל? בדיקה שביצעה Create Streets Foundation בלונדון במהלך אחד הימים החמים של קיץ 2026 מציגה תשובה שקשה להתעלם ממנה: במקרים שנמדדו, טמפרטורת פני השטח בצל חופת העצים הייתה נמוכה ב- 17 עד 29 מעלות צלזיוס! לעומת משטחים סמוכים החשופים לשמש.

קרא עוד »

אגף התכנון של עיריית וינה יוזם – אלפי מטרים של אספלט יהפכו לשטחים ירוקים

אחת מתחנות הרכבת העמוסות באירופה עומדת לקבל מעטפת חדשה – ולא מדובר בעוד שיפוץ אדריכלי של מבנה התחנה. עיריית וינה וחברת הרכבות האוסטרית ÖBB מקדמות מהלך להפיכת הרחבות הגדולות משני צדי התחנה המרכזית של וינה ממרחבים קשיחים, חשופים וחמים למרחב ציבורי מוצל, ירוק ומותאם יותר לאקלים המשתנה. הפרויקט הוא חלק מיוזמת "Raus aus dem Asphalt" – "יוצאים מהאספלט" – שבמסגרתה וינה מסירה משטחים אטומים, שותלת עצים ומכניסה פתרונות קירור למרחב הציבורי.

קרא עוד »
שיחים חשובים לבניית ערים עמידות לשינויי אקלים

מאמר דעה (של אגרונום איטלקי): נטיעת עצים – אם לא יודעים מה ואיך – מבזבזים כספי ציבור

ברחבי אירופה משתוללות כעת שריפות, במיוחד בצרפת ובספרד, וגם איטליה אינה חסינה מפניהן. מיליוני דונמים של יער עולים באש. מדי קיץ אנו נאלצים לצפות שוב באדישות כלפי נכסי הטבע והיערות שלנו, ואילו בשאר ימות השנה אנו מנסים לפצות על כך באמצעות דיבורים בלתי פוסקים על חשיבות נטיעת העצים.
אנחנו מציבים יעדים לנטיעה של אלפי עצים, חותמים על עצומות למען ערים ירוקות יותר, מקיימים כנסים, מפרסמים הצהרות ומוציאים כספים – לעיתים רק משום שאנו מחויבים לכך. אולם מאחורי כל הכוונות הטובות והסיסמאות המנהליות מסתתרת אמת לא נעימה: הידע שלנו על צמחים דל ביותר.

קרא עוד »

ניהול העבודות בשטח

ניהול העבודה בשטח ממוקד אגף שפ"ע בצורה יעילה ומתקדמת