המועד האחרון להגשת הערות – 14 ליוני 2026!
תקנות היערות החדשות: מעבר מניהול רישיונות לניהול חכם של משאב העצים
משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם להערות הציבור את טיוטת תקנות היערות (רישיונות), התשפ"ו – 2026, מהלך משמעותי שמבקש לעדכן תחום רגולטורי ותיק במיוחד: רישיונות לכריתה ולהעתקה של עצים. לפי דברי ההסבר בטיוטה, התקנות החדשות נועדו להחליף את תקנות היערות הקיימות, שהותקנו לראשונה בשנת 1926, ולהסדיר באופן מובנה, אחיד וברור את הליך הבקשה לרישיון כריתה או העתקה.
עצם פרסום הטיוטה באתר תזכירי חוק כהפצה להערות הציבור מלמד על שינוי גישה: לא עוד הסדרה טכנית של טפסים ורישיונות בלבד, אלא ניסיון לבנות תהליך מודרני, שקוף ומקצועי, שבו הציבור, הרשויות המקומיות, פקידי היערות, יזמים ובעלי קרקע פועלים בתוך מסגרת ברורה יותר. בפרסום מצוין כי מטרת התקנות היא להבנות את הליך הבקשה לרישיון כריתה או העתקה, המתבצע על ידי פקידי יערות אזוריים ברשויות המקומיות, במשרד החקלאות, בקק"ל וברשות הטבע והגנים.
המהלך שמוביל אגף יער ואילנות במשרד החקלאות, בראשות ד"ר ארז ברקאי, הוא מהלך חשוב ונכון. ד"ר ברקאי משמש ראש אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי, והאגף הוא הגוף המקצועי האמון על הגנת האילנות בישראל. בעידן שבו עצים כבר אינם נתפסים רק כרכיב נופי, אלא כתשתית אקלימית, סביבתית ובריאותית, נדרש עדכון עומק של הכללים.
השינוי לעומת המצב הקיים
התקנות הישנות נשענות על מסגרת היסטורית שנולדה בתקופה אחרת לגמרי. אמנם פקודת היערות עצמה עודכנה לאורך השנים, לרבות החובה לשקול את מצבו, גילו, נדירותו, מיקומו וערכו הסביבתי והאקולוגי של העץ לפני מתן רישיון, אך כעת נדרש כלי תקנות חדש שיתרגם את העקרונות האלה להליך עבודה מסודר.
הטיוטה החדשה מבקשת ליצור ודאות. היא קובעת אילו פרטים צריכים להיכלל בבקשה: פרטי המבקש, זיקה למקרקעין, מיקום העץ, מין העץ, קוטר הגזע, תמונות עדכניות, מהות הבקשה, סיבת הבקשה, חלופות שנבחנו ומועד הביצוע המבוקש. במקרים של עבודות הטעונות היתר בנייה נדרש גם סקר עצים לפי מפרט.
שינוי מרכזי נוסף הוא קביעת מנגנון ניקוד לערך העץ. לפי הטיוטה, פקיד היערות ידרג את ערך העץ לפי ארבעה רכיבים: ערך מין העץ, ערך מיקומו, ערך תרומתו הסביבתית וערך מצבו הבריאותי. זהו מעבר חשוב משיקול דעת כללי בלבד למנגנון מובנה יותר, שמאפשר אחידות, שקיפות והשוואה בין מקרים שונים.
גם מנגנון הנטיעה החלופית מקבל חיזוק. הטיוטה קובעת נוסחה לחישוב ערך הנטיעה החלופית, תוך התייחסות למין העץ, מצבו, מיקומו ומידותיו. כאשר לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, ניתן לקבוע היטל כספי, ובמקרים מסוימים ההיטל ישולם לקופת הרשות המקומית ויופקד בקרן ייעודית שתשמש אך ורק לפעולות הקשורות לעצים: נטיעת עצי רחוב, סקר עצים עירוני, שיפור בתי גידול, טיפול בעצים עתיקים וחידוש מערכות השקיה.
בנוסף, הטיוטה מחזקת את ממד השקיפות. היא כוללת חובת פרסום של בקשות מסוימות באמצעות שילוט בסמוך לעץ או למקבץ עצים, וכן חובת פרסום החלטות ודוחות שנתיים. בכך היא מכירה בעובדה שעץ במרחב הציבורי אינו רק עניין שבין בעל קרקע לבין הרגולטור; לעיתים קרובות הוא חלק מהמרחב העירוני, מהזיכרון המקומי ומהאינטרס הציבורי הרחב.
כיצד התקנות מתאימות לשנת 2026?
בשנת 2026, ניהול עצים אינו יכול להישאר נושא נקודתי של רישיונות כריתה. ערים מתמודדות עם עומסי חום, הצפות, צפיפות, פיתוח מואץ ומחסור בצל. עץ בוגר הוא נכס עירוני בעל ערך סביבתי וכלכלי: הוא מצמצם התחממות, משפר איכות אוויר, תורם לניקוז, מעלה את איכות המרחב הציבורי ומייצר רווחה לתושבים.
לכן, הרציונל של התקנות החדשות נכון: הן מבקשות להפוך את ההליך לאחיד, מדיד, מקצועי ושקוף. במקום שכל רשות או פקיד יערות יפעלו לפי פרקטיקה מקומית בלבד, נוצרת שפה רגולטורית משותפת. במקום להסתפק באישור כריתה, נדרש לבחון חלופות, לנמק, לפרסם, לחשב ערך סביבתי ולוודא פיצוי באמצעות נטיעה חלופית או היטל.
התקנות גם מתאימות לרוח התקופה משום שהן מחברות בין הגנת עצים לבין תכנון עירוני, רישוי בנייה, תשתיות, שקיפות ציבורית וניהול כספי ציבור. זהו בדיוק הכיוון הנדרש בישראל: לא לעצור פיתוח, אלא לוודא שפיתוח נעשה בזהירות, בשיקול דעת ותוך הפנמת הערך של עצים בוגרים.
סיכום: מה עוד כדאי לדייק?
הטיוטה היא צעד חיובי, מקצועי וחשוב, ויש לברך את אגף יער ואילנות ואת העומד בראשו על קידום הסדרה מקיפה בתחום שהיה זקוק לעדכון עמוק. לצד זאת, יש כמה נקודות שכדאי לשקול לפני השלמת התקנות.
ראשית, מומלץ לקבוע במפורש כי סקר עצים יוגש גם בפורמט דיגיטלי אחיד, ולא רק כמסמך PDF. שנית, יש מקום לחייב סימון GIS ומזהה ייחודי לכל עץ, כדי לאפשר מעקב לאורך זמן. שלישית, כדאי לאפשר פרסום לציבור באמצעות QR Code על השלט, שיוביל למפה ולעמוד מידע מפורט. רביעית, רצוי לפרסם את טבלאות הניקוד והנוסחאות בפורמט אחיד, כדי לאפשר לרשויות ליישם את התקנות באופן אחיד. חמישית, חשוב להוסיף מעקב אחר קליטת נטיעות חלופיות, משום שהמבחן האמיתי אינו רק אם ניטע עץ חדש – אלא אם הוא נקלט, מתפתח ומחזיר לציבור ערך סביבתי ממשי.
אם הפערים הללו יטופלו, התקנות החדשות יוכלו להפוך ממסמך רגולטורי חשוב לתשתית עבודה מודרנית לניהול עצי ישראל בעשורים הבאים.
לעמוד שבו ניתן לקרוא את הטיוטא והגשת הערות – לחצו כאן








