מקור וקרדיט: הדוח "ניתוח עלות-תועלת של הצללה בישראל", (פורסם בשנת 2019) – משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות והמכללה האקדמית תל-חי.
בישראל, צל במרחב הציבורי נתפס בעבר כתוספת נעימה: ספסל מוצל, שביל הליכה נוח יותר, חצר בית ספר שאפשר לשהות בה גם בקיץ. הדוח "ניתוח עלות-תועלת של הצללה בישראל" מבקש לנתח את התועלת הבריאותית – כלכלית של צל במרחב העירוני. הוא מציע לראות בצל תשתית ציבורית לכל דבר: לא רק רכיב תכנוני או אסתטי, אלא השקעה בריאותית וכלכלית שניתן למדוד, להשוות ולתעדף.
הדוח הוכן במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות והמכללה האקדמית תל-חי. בצוות ההיגוי נמנו ד"ר עמיאל וסל, מ"מ מנהל תחום מדיניות במשרד הבינוי והשיכון, וד"ר אביעד הדר, יועץ מדעי במשרד הבריאות. המחברים הם פרופ׳ ניר בקר ומר אור נביעות מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי. הקרדיטים בדוח כוללים גם תודות לאסתי כהן ליס, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר בלה סביצקי, זהר הוברמן לנג, חיים ליברמן, ניבה מנור, נעם הירש ועמיר יצחקי;
נקודת המוצא של הדוח חשובה במיוחד: לא כל תועלת ציבורית עוברת דרך מחיר שוק. כשעירייה שותלת עצים או מקימה קירוי, היא אינה מוכרת מוצר; היא מפחיתה סיכון, משנה התנהגות ומאפשרת שימוש איכותי יותר במרחב. לכן הדוח מתמקד בשלושה אפיקי תועלת שניתן לכמת: הפחתת סיכון לסרטן עור, עידוד פעילות גופנית והפחתת מזהמים באוויר, בעיקר באמצעות עצים.
ההיבט הבריאותי בולט כבר בתחילת הדוח – משרד הבריאות מצביע על כך כי נגישות לשירותי בריאות מסבירה רק 20% מן הגורמים המשפיעים על הבריאות ועל פערי הבריאות, בעוד ש־80% קשורים להתנהגויות, מצב סוציו־אקונומי וסביבה. במילים אחרות: תכנון עירוני איננו רק עניין של אדריכלים ומהנדסים, הוא גם מדיניות בריאות.
ביחס לסרטן העור, הדוח משלב נתוני תחלואה עם תמחור כלכלי של שנות חיים מתואמות. בשנת 2015 אובחנו בישראל 1,674 חולים במלנומה של העור, ו־185 אנשים נפטרו מן המחלה. שיעור ההישרדות המשוקלל לחמש שנים עמד על כ – 90%. החישוב הכלכלי בדוח מעריך כי מלנומה גורעת בממוצע 2.18 שנות חיים מתואמות, השקולות לכ־801,901 ₪ למקרה. לכך מצטרפת עלות ישירה למערכת הבריאות, המוערכת ב־265 מיליון ₪ בשנה, שהם כ־11 אלף ₪ לחולה.
אבל תרומת ההצללה אינה מסתכמת במניעת חשיפה לשמש. אחת התובנות המרכזיות בדוח היא שהצל יכול לשנות התנהגות. כאשר רחוב, חצר בית ספר או סביבת עבודה הופכים נסבלים יותר לשהייה ולהליכה, אנשים נוטים לנוע יותר. הדוח מזכיר כי 31% מן האוכלוסייה בעולם אינה מגיעה לרף הפעילות הגופנית המינימלי המומלץ, העומד על 150 דקות בשבוע. מכיוון שהתועלת השולית של פעילות גופנית גבוהה במיוחד אצל מי שאינם פעילים, דווקא תוספת קטנה של פעילות עשויה לייצר ערך בריאותי וכלכלי משמעותי.
הדוח משווה בין סוגים שונים של פתרונות הצללה – קולונדות, הצללה מלאכותית ועצים. מבחינת עלויות, הדוח מציב בסיס השוואתי ברור:
- קולונדות (מבנים עם קשתות) מוערכות ב־800-1,000 ₪ למ"ר, ובטבלת הסיכום מוצג ערך של 900 ₪ למ"ר.
- תשתיות הצללה מלאכותיות נאמדות ב־1,150 ₪ למ"ר.
- הצללה טבעית באמצעות עצים נאמדת ב־6,000-9,000 ₪ לעץ, ובטבלת ההשוואה מוצגת עלות של 1,000 ₪ למטר רץ. עץ בוגר אמור לספק כיסוי בקוטר של כ־7 מטרים, אולם הדוח מדגיש כי נדרשות כ־8 שנים עד להגעה לגודל הייעודי ולצל באיכות של 80%.
הדוח משווה בין סוגים שונים של פתרונות הצללה – קולונדות, הצללה מלאכותית ועצים. מבחינת עלויות, הדוח מציב בסיס השוואתי ברור:
- קולונדות (מבנים עם קשתות) מוערכות ב־800-1,000 ₪ למ"ר, ובטבלת הסיכום מוצג ערך של 900 ₪ למ"ר.
- תשתיות הצללה מלאכותיות נאמדות ב־1,150 ₪ למ"ר.
- הצללה טבעית באמצעות עצים נאמדת ב־6,000-9,000 ₪ לעץ, ובטבלת ההשוואה מוצגת עלות של 1,000 ₪ למטר רץ. עץ בוגר אמור לספק כיסוי בקוטר של כ־7 מטרים, אולם הדוח מדגיש כי נדרשות כ־8 שנים עד להגעה לגודל הייעודי ולצל באיכות של 80%.
נתוני מפתח ממקרי הבוחן בדוח
המבחן המעניין ביותר הוא מבחן התוצאה. במקרה בוחן של הצללה מלאכותית בבית ספר בשטח 200 מ"ר, בעלות הקמה של 230,032 ₪, נבחן שימוש יומי של 1,000 ילדים. התועלת השנתית מהפרויקט נאמדת ב־105,726 ₪, הערך הנוכחי ב־1,577,988 ₪ ושיעור התשואה הפנימי ב־41%. במקרה בוחן של מקום עבודה, בשטח 100 מ"ר ובעלות 115,016 ₪, נבחן שימוש יומי של 500 אנשים. התועלת השנתית נאמדת ב־66,514 ₪, הערך הנוכחי ב־1,050,934 ₪ ושיעור התשואה הפנימי ב־53%.
במקרה של הצללה טבעית, הדוח בוחן שדרת רחוב באורך קילומטר, בעלות של 1,000,000 ₪, בהנחת 5,000 עוברי אורח ביום. כאשר העצים מגיעים לבגרות, סך התועלת השנתית נאמד ב־558,844 ₪: מתוכה 529,979 ₪ מפעילות גופנית, 28,231 ₪ מהפחתת תחלואת סרטן עור ו־634 ₪ מהפחתת מזהמים. אף שהתועלת מן המזהמים נראית קטנה יחסית במודל הכספי, היא מצטרפת למכלול רחב יותר של תועלות סביבתיות שלא כולן תומחרו בדוח.
לסיכום – המסקנה המרכזית של הדוח היא שהצללה צריכה להפוך לרכיב מובנה בתכנון עירוני, ולא להישאר פתרון נקודתי לאחר שהרחוב כבר נבנה. ההמלצה המעשית העולה ממנו היא לתעדף פרויקטים לפי שימוש צפוי, קבוצות אוכלוסייה רגישות, פוטנציאל להגברת פעילות גופנית ורמת חשיפה לשמש. בפרויקטים חדשים יש לבחון מראש שילוב של עצים, קולונדות, קונסטרוקציות מלאכותיות ואף צל מבנים. במרחבים קיימים יש להשתמש בכלי עלות-תועלת כדי לבחור את המקומות שבהם כל שקל השקעה יניב את התרומה הבריאותית והעירונית הגבוהה ביותר. במילים פשוטות: צל אינו רק נוחות בקיץ; הוא תשתית של בריאות, שוויון ואיכות חיים.
את הדוח המלא ניתן לקרוא בקישור הזה: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/research_1079/he/documents_r1079.pdf
