הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פרסמה את קול קורא מס' 1/2026, שבמסגרתו יועמד תקציב של 210 מיליון שקל לסיוע לרשויות מקומיות במימון תשתיות התומכות במיזמי התחדשות עירונית בשנים 2026-2027.
הקול הקורא מבוסס על הבנה חשובה: תוספת של מאות ואלפי יחידות דיור לשכונות קיימות אינה יכולה להתבצע בלי התאמה של המרחב העירוני לגידול באוכלוסייה. לכן נכללים בהגדרת התשתיות כבישים, ניקוז, מים וביוב, מוסדות חינוך וציבור, חשמל ותקשורת – וגם שטחי ציבור פתוחים.
הכללתם של שטחים פתוחים בהגדרה אינה עניין סמנטי. בכל פרויקט של התחדשות עירונית, השטחים הירוקים חייבים להיחשב תשתית חיונית, ולא תוספת עיצובית שניתן לצמצם כאשר התקציב מצומצם. ככל שהבנייה נעשית צפופה וגבוהה יותר, כך גדלה חשיבותם של עצים, פארקים, גינות, שבילי הליכה, הצללה ומרחבים המאפשרים שהייה, פעילות קהילתית וחלחול מי גשם.
תשתית ירוקה מסייעת להפחתת עומסי חום, לשיפור הניקוז, לצמצום הצפות, לשיפור איכות האוויר וליצירת סביבת מגורים בריאה ונעימה יותר. בלי השקעה מקבילה במרחב הציבורי, התחדשות עירונית עלולה להסתכם בתוספת דירות וכלי רכב – אך ללא שיפור אמיתי באיכות החיים.
כדי לקבל את המימון, על הרשויות לעמוד בתנאי הסף וביעד שנתי של הוצאת היתרים: לפחות 500 יחידות דיור ברשות רגילה, 400 ביישוב קטן או פריפריאלי ו-300 ביישוב שהוא גם קטן וגם פריפריאלי. סכום הסיוע נקבע לפי מספר יחידות הדיור התוספתיות, ונע בין 15 אלף ל-24 אלף שקל ליחידת דיור שתתווסף במסגרת פרויקט התחדשות עירונית.
לאחר קביעת הזכאות, תגיש הרשות רשימת תשתיות לאישור ועדת התמיכות. המימון יכול להינתן גם עבור תכנון התשתיות, ובלבד שיוכח קשר ישיר לתהליכי ההתחדשות העירונית.
ומה לגבי תשתית דיגיטלית?
כאן עולה שאלה מתבקשת: האם ניתן לכלול גם מערכת דיגיטלית לניהול המרחב הציבורי, כדוגמת GreenSpaces?
מערכת כזו מאפשרת לרשות למפות ולנהל עצים, גינות, מערכות השקיה, מתקנים ונכסים עירוניים; לתכנן עבודות; לעקוב אחר קבלנים ותחזוקה; ולנהל את מחזור החיים של התשתית הירוקה. לכן אין לראות בה רק תוכנה משרדית, אלא תשתית מידע וניהול המאפשרת לתכנן, להקים ולשמר את השטחים הציבוריים לאורך זמן.
הקול הקורא אינו קובע במפורש שמערכת כזו זכאית למימון, ולכן נדרש אישור מוקדם של ועדת התמיכות. עם זאת, כאשר המערכת מוצגת כחלק ישיר מתכנון וניהול השטחים הירוקים במתחמי ההתחדשות – לרבות מיפוי, הקמת מאגר נתונים, הטמעה ואינטגרציה – קיים בסיס ענייני לבקש להכיר בה כחלק מההשקעה בתשתית.
מעוניינים לשמוע עוד? צרו איתנו קשר
לאתר הקול קורא – לחצו כאן








