הטכנולוגיה תומכת את אסטרטגיית ההעירכות של העיר לאירועי אקלים משבר האקלים כבר אינו תרחיש עתידי עבור הרשויות המקומיות. גלי חום ממושכים, בצורות, הצפות, עומסי נגר עילי ופגיעה בעצים עירוניים משנים בפועל את האופן שבו צריך לתכנן ולתחזק רחובות, פארקים, כיכרות ושטחים פתוחים. האתגר המרכזי אינו רק להוסיף עצים או להקים עוד גינה, אלא לנהל את המרחב הציבורי כמערכת אחת – למדוד את מצבו, לזהות מוקדי סיכון, לתעדף השקעות, לבצע פעולות תחזוקה בזמן ולבדוק אם הן אכן משיגות את התוצאה הרצויה. דוגמה בולטת לכך מגיעה מהעיר פלנסבורג שבצפון גרמניה. על רקע אלפי עצי רחוב שמתו בשנים האחרונות בשל חום ובצורת, העיר

יוזמת AI x City Climate Action 2026 מבקשת לחבר בין ערים המתמודדות עם אתגרי אקלים לבין חברות, סטרטאפים, חוקרים ומפתחי טכנולוגיה המסוגלים להציע פתרונות מבוססי בינה מלאכותית. במסגרת היוזמה מתקיים גם AI x City Climate Action Hackathon 2026, המשמש כמסלול לאיתור, בחינה וקידום של פתרונות שניתן יהיה ליישם בפועל בסביבה עירונית.
היוזמה מופעלת במסגרת Innovate4Cities – פלטפורמה של Global Covenant of Mayors for Climate & Energy – GCoM, – רשת בינלאומית המאגדת ערים ורשויות מקומיות הפועלות לצמצום פליטות ולהיערכות לשינויי האקלים. הרעיון המרכזי הוא לצמצם את הפער שבין פיתוח טכנולוגי לבין הצרכים המעשיים של ערים: במקום להתחיל מטכנולוגיה ולחפש עבורה שימוש, המשתתפים מתבקשים להתחיל מבעיה עירונית ממשית ולבנות עבורה פתרון.

עד כמה השכונה שבה אתם גרים צפויה להיפגע מגלי חום? אילו אזורים בעיר חשופים יותר להצפות? היכן נמצאות אוכלוסיות רגישות במיוחד לשינויי האקלים – ומה מבצעת ומתכננת הרשות המקומית לעשות כדי להתמודד עם הסיכונים?
על השאלות האלה נועד לענות הפורטל הלאומי להיערכות לשינויי אקלים, שהקים המשרד להגנת הסביבה כחלק מהמאמץ להפוך מידע אקלימי ומרחבי לכלי שימושי עבור רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מתכננים, גופי תשתית וגם אנחנו – התושבים.

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בשיתוף מוסדות מחקר נוספים מצביע על חשיבותו של מאגר המים בגזע להבנת התמודדותם של עצי פרי במהלך גלי חום. המחקר, שפורסם באוגוסט 2026 בכתב העת Agricultural and Forest Meteorology , בחן את תגובתם של עצי תפוז מזן Navel ועצי מנגו מזן Shelly לתנאי חום קיצוניים באקלים ים-תיכוני, תוך התמקדות בשינויים בתכולת המים בגזע ובקשר בינם לבין העומס האקלימי.

פרויקט LIFE COOLCITY הוא יוזמה אירופית שמטרתה לפתח כלים מבוססי נתונים להערכת ההיערכות של ערים לשינויי אקלים ולתכנון תשתיות כחולות-ירוקות. הפרויקט משלב חישה מרחוק, תצלומי לוויין, צילום אווירי, מערכות מידע גיאוגרפיות ולמידת מכונה, במטרה לספק לרשויות מקומיות תמונת מצב מרחבה ועדכנית של תנאי הסביבה העירונית.
הפרויקט החל בשנת 2023 וצפוי להימשך עד 2029. שמו המלא הוא Use of Remote Sensing for Management of Blue-Green Infrastructure in Urban Climate Change Adaptation.
הפרויקט ממומן במסגרת תוכנית LIFE של האיחוד האירופי, ומתמקד בשימוש במידע מרחבי לצורך תכנון, ניהול ומעקב אחר צעדי הסתגלות והתאמה אקלימית ברמה העירונית.

מה ההבדל בין רחוב עירוני מוצל בעצים לבין אותו רחוב כמעט ללא צל? בדיקה שביצעה Create Streets Foundation בלונדון במהלך אחד הימים החמים של קיץ 2026 מציגה תשובה שקשה להתעלם ממנה: במקרים שנמדדו, טמפרטורת פני השטח בצל חופת העצים הייתה נמוכה ב- 17 עד 29 מעלות צלזיוס! לעומת משטחים סמוכים החשופים לשמש.

אחת מתחנות הרכבת העמוסות באירופה עומדת לקבל מעטפת חדשה – ולא מדובר בעוד שיפוץ אדריכלי של מבנה התחנה. עיריית וינה וחברת הרכבות האוסטרית ÖBB מקדמות מהלך להפיכת הרחבות הגדולות משני צדי התחנה המרכזית של וינה ממרחבים קשיחים, חשופים וחמים למרחב ציבורי מוצל, ירוק ומותאם יותר לאקלים המשתנה. הפרויקט הוא חלק מיוזמת "Raus aus dem Asphalt" – "יוצאים מהאספלט" – שבמסגרתה וינה מסירה משטחים אטומים, שותלת עצים ומכניסה פתרונות קירור למרחב הציבורי.

מחקר שנערך בשיקגו מצא כי בשכונות שבהן הצטמצם כיסוי צמרות העצים נרשמו גם שיעורי תמותה גבוהים יותר עצים בעיר נתפסים לעיתים כאלמנט נופי, אמצעי לייפוי הרחוב או תוספת נעימה למרחב הציבורי. מחקר חדש מאוניברסיטת נורת'ווסטרן מציע להסתכל עליהם אחרת: כתשתית בריאות ציבורית לכל דבר. החוקרים מצאו כי בשכונות בשיקגו שבהן הצטמצם כיסוי צמרות העצים לאורך השנים, נרשמו גם שיעורי תמותה גבוהים יותר – בעיקר באזורים החמים ביותר של העיר. המחקר, שפורסם השבוע (אוג' 2026) בכתב העת המדעי  GeoHealth,  בחן את השינויים בכיסוי צמרות העצים באזורים שונים של העיר שיקגו במשך 11 שנים (!), בין 2011 ל-2021. החוקרים שילבו הדמיות לוויין

ברחבי אירופה משתוללות כעת שריפות, במיוחד בצרפת ובספרד, וגם איטליה אינה חסינה מפניהן. מיליוני דונמים של יער עולים באש. מדי קיץ אנו נאלצים לצפות שוב באדישות כלפי נכסי הטבע והיערות שלנו, ואילו בשאר ימות השנה אנו מנסים לפצות על כך באמצעות דיבורים בלתי פוסקים על חשיבות נטיעת העצים.
אנחנו מציבים יעדים לנטיעה של אלפי עצים, חותמים על עצומות למען ערים ירוקות יותר, מקיימים כנסים, מפרסמים הצהרות ומוציאים כספים – לעיתים רק משום שאנו מחויבים לכך. אולם מאחורי כל הכוונות הטובות והסיסמאות המנהליות מסתתרת אמת לא נעימה: הידע שלנו על צמחים דל ביותר.