ההתחממות – לא נשלטת על ידינו, הטיפול במרחב הציבורי – בהחלט כן!
ישראל הולכת ומתחממת, אך המרחב הציבורי בערים עדיין אינו מותאם למציאות האקלימית המתהווה. דוח מבקר המדינה בנושא הצללת המרחב הציבורי העירוני, שפורסם לפני כשנה – ביולי 2025, מציג תמונה מדאיגה: למרות ההכרה הממשלתית בחשיבותם של עצי הרחוב ולמרות קביעת יעד לאומי שאפתני, הפעולות שבוצעו עד כה אינן מספיקות כדי להפוך את רחובות ישראל למוצלים, נעימים ובטוחים להליכה.
הדוח פורסם על רקע התחזיות שלפיהן הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בכ-3.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ה-21. בערים הצפופות, שבהן משטחי בטון ואספלט אשר קולטים ואוגרים חום, נוצרת תופעת "אי החום העירוני" (על היווצרות איי חום עירוניים פרסמנו כאן): טמפרטורת האוויר עשויה להיות גבוהה בכ-2 עד 12 מעלות מזו שבאזורים הפתוחים שמחוץ לעיר. מחקרים שמציג המבקר מלמדים גם כי ההפרש בטמפרטורת פני השטח בין מרחב מוצל למרחב החשוף לשמש עשוי להגיע בקיץ ל-15 מעלות ואף יותר.
אך הצללה אינה רק עניין של נוחות. חשיפה לקרינת שמש ישירה מגדילה מאוד את עומס החום המוטל על גוף האדם, פוגעת ביכולת ללכת ברגל, להשתמש בתחבורה ציבורית ולשהות במרחב הפתוח. לעומת זאת, רחוב מוצל מעודד פעילות גופנית, מפחית סיכונים בריאותיים, מחזק את הפעילות המסחרית ותורם לתחושת השייכות והקהילתיות.
החלטה ממשלתית שאפתנית – יישום מוגבל
בינואר 2022 התקבלה החלטת ממשלה 1022, שנועדה לקדם הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב. ההחלטה קבעה יעד של 70% צל עצים רציף במדרכות של רחובות בעלי פוטנציאל הליכתיות משמעותי עד שנת 2040 – בעיקר רחובות מסחריים ורחובות שבהם עוברת תחבורה ציבורית.
אלא שמבקר המדינה מצא כי ביצוע ההחלטה נותר מוגבל. השתתפות הרשויות המקומיות ביישומה היא וולונטרית, וחלק ניכר מסעיפיה לא לווה בתקציב מוגדר. יתרה מכך, המבקר קובע כי יעד ה-70% לא נקבע על בסיס עבודת מחקר סדורה, ולא נבחנה ישימותו ביחס למבנה הרחובות, לתשתיות ולתנאי האקלים השונים בערי ישראל.
הפער בין החזון למציאות גדול במיוחד לנוכח הקביעה שלפיה כ-90% מהשטח העירוני בישראל מאופיין כיום בחוסר צל. אף שעצים זקוקים לשנים רבות כדי להתפתח ולהעניק חופת צל משמעותית, המדינה והרשויות עדיין אינן פועלות בקצב הדרוש לעמידה ביעדי 2040.
התקציב רחוק מהיקף המשימה
אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לפער התקציבי. מנגנון מרכזי למימון ההחלטה אמור היה להתבסס על היטלי נטיעה חלופית ועל קולות קוראים בשיטת מימון תואם. ואולם, תקנות היערות שנועדו להסדיר את גביית ההיטלים טרם הושלמו, אף שהטיפול בהן נמשך מאז שנת 2012.
מלבד קול קורא שפרסמה רכבת ישראל, המשרד להגנת הסביבה פרסם באוגוסט 2022 קול קורא אחד לתמיכה בתוכניות הצללה ובמיזמי חלוץ, בתקציב של כ-21.3 מיליון שקל. מבקר המדינה מציין כי מדובר בסכום קטן ביחס לצורך המוערך בכ-150 מיליון שקל בשנה -ם ובוודאי ביחס למשימה של נטיעת מאות אלפי עצים במרחב העירוני.
אין תקן מחייב ואין תמונת מצב אמינה
בישראל קיימות חובות הצללה נקודתיות במוסדות חינוך, בגני שעשועים, בבריכות שחייה ובחופי רחצה, אך אין הנחיות מחייבות החלות על המרחב הציבורי העירוני בכללותו. אין תקן אחיד המגדיר כמה צל נדרש ברחוב, היכן יש למדוד אותו ובאילו שעות.
גם כלי המדידה הקיים לוקה בחסר. השיטה שפותחה למדידת כיסוי חופות עצים מתבססת בעיקר על ההיטל האופקי של צמרות העצים, כאילו השמש נמצאת ברום השמיים. היא אינה משקפת את הצל המשתנה לאורך היום ואינה כוללת צל שמטילים מבנים, קולונדות, פרגולות או אמצעי הצללה מלאכותיים. כתוצאה מכך, מקבלי ההחלטות אינם מחזיקים בתמונת מצב מלאה ואמינה של איכות הצל במרחב העירוני.
עיקרי הממצאים וההמלצות
עיקרי הממצאים: החלטת הממשלה 1022 אינה מחייבת את הרשויות ולא תוקצבה במלואה; אין בישראל אסדרה ארצית כוללת להצללת המרחב הציבורי; כלי המדידה הקיימים אינם מציגים תמונת צל אמינה; ובאף אחת מארבע הרשויות שנבדקו לעומק – אילת, בית שמש, דימונה וירושלים – לא הושלם סקר עצים מקיף. בשלוש מהן לא היה גורם עירוני המרכז את הטיפול בעצים. המבקר הצביע גם על פיקוח ואכיפה בלתי מספקים לשמירת עצים בוגרים, על מחסור במידע בנוגע לנטיעות חלופיות ועל חסמים כגון התנגשות עם תשתיות חשמל ותשתיות תת-קרקעיות, מחסור בהשקיה, דרישות בטיחות אש, מזיקים, מחלות וונדליזם.
עיקרי ההמלצות: במקר המדיה המליץ כי על הממשלה להאיץ את יישום החלטה 1022, להגדיר מקורות תקציביים קבועים ולהשלים את האסדרה הנדרשת. יש לקבוע יעדי הצללה מבוססי מחקר ומתודולוגיית מדידה אחידה שתכלול צל מעצים, ממבנים ומאמצעים מלאכותיים. הרשויות המקומיות נדרשות להכין תוכניות הצללה וייעור עירוני, למנות גורם מתכלל, לבצע סקרי עצים מקיפים, לנהל את המידע במערכות גיאוגרפיות ולנטר באופן שיטתי את מצב העצים. לצד נטיעות חדשות יש להגן על עצים בוגרים, לשפר את התיאום עם גופי התשתית ולשלב הצללה מלאכותית במקומות שבהם נטיעת עצים אינה אפשרית או כפתרון ביניים עד להתפתחות העצים.
ההצללה צריכה להתחיל עכשיו
המסר המרכזי של הדוח ברור: עצי רחוב אינם קישוט עירוני אלא תשתית חיונית – בדומה למדרכה, לכביש, לניקוז או לתאורת הרחוב. הם מקררים את המרחב, מסננים מזהמים, תורמים למגוון הביולוגי, משפרים את בריאות הציבור ומאפשרים לתושבים לנוע בעיר גם בימים חמים.
עם זאת, עצים אינם פתרון מיידי. חופת צל משמעותית מתפתחת לעיתים רק כעבור כעשור. לכן כל שנת דחייה בנטיעה, בשימור ובשיפור תנאי הגידול עלולה להתבטא בעוד שנים של רחובות חשופים. מבקר המדינה מדגיש כי כדי להתקרב ליעדי 2040, הפעולות חייבות להתחיל להתממש כבר בטווח הקצר.
האתגר איננו רק לנטוע יותר עצים, אלא לנהל את ההצללה כתשתית עירונית מדידה: לדעת היכן חסר צל, אילו אוכלוסיות חשופות במיוחד, אילו עצים צפויים להתפתח, מה מצבם הבריאותי, ומהי תרומת כל פרויקט לרציפות הצל לאורך מסלולי ההליכה. ללא מדיניות, תקציב, מידע וניהול שיטתי – היעדים יישארו על הנייר, בזמן שהרחובות בישראל ילכו ויתחממו.
לדוח מבקר המדינה – לחצו כאן
מקור: משרד מבקר המדינה
