בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון חייב את עיריית נס ציונה בגין נזק שנגרם לקראוון עקב כתוצאה מענף שבלט אל מעבר לגבולות הכביש, ופסק לו פיצוי בסך 37,674 ש"ח.
כב' הרשמת הבכירה – לימור ניסים-לב אשר דנה בתיק, התיחסה לחובתן של רשויות ציבוריות ובמיוחד לחובתן של רשויות מקומיות בכל הנוגע לתחזוקה של המרחב הציבורי וקבעה בפסק הדין (תק (רשל"צ) 24768-10-24): "…. כי הנזקים עליהם הצביע בחוות הדעת השמאית והתמונות שצורפו לתיק, הינם פועל יוצא של פגיעת ענף העץ שנטה אל עבר נתיב הנסיעה ופגע בקרוואן." ובאשר לטענת עיריית נס ציונה קבעה: "…..דחה בית המשפט, בקבעו כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא פעלה במידת הזהירות הנדרשת ממנה למניעת קריסת הענף במרחב הציבורי, או כי היא פעלה על פי תכנית מבוקרת וסדורה, או כי היא תחזקה או בדקה את העץ נושא התביעה כנדרש, באופן המקיים את חובת הזהירות שלה."
נושא תחזוקת המרחב הציבורי ובמיוחד תחזוקה נכונה ושיטתית של עצים במרחב הציבורי מוכר לכולנו ומידי שנה בעיקר במהלך חודשי החורף, אנו עדים לנזקים הנגרמים לרכוש ותשתיות כתוצאה מקריסה של עצים. לרוב, זהו רק נזק לרכוש, לעיתים הפגיעה היא בנפש. אבל, לא רק הנזקים הם שמטרידים את הרשויות והעיריות, המרחב הציבורי הופך בשנים האחרונות מוקד מרכזי וחיוני לאיכות חייו של התושב – החל מפעילויות ספורט וחברה וכלה בתרומתם של השטחים הירוקים להורדת זיהום האויר, הטמפרטורה, השפעתם על האקוסטיקה והקטנת מטרדי הרעש.
היכולת לנהל בצורה אפקטיבית את המרחב הציבורי מורכבת ממספר רב של גורמים, והאתגר לרשויות הוא עצום – פריסה גיאגרפית רחבה, מספר רב של תושבים ומבקרים אשר נהנים ממרחב ציבורי מטופח ומתוחזק, קבלנים אשר פועלים בשמה של הרשות בד בבד עם הצורך לנהל את כל האלמנטים המצויים בסביבה – צמחיה, מערכות השקיה, מתרני משחקים, בירזיום, ריהוט רחוב ועוד.
כאן נכנסת לתמונה מערכת GreenSpaces – המערכת נותנת לרשות תמונת מצב עדכנית על כלל האלמנטים (אשר הוכנסו למערכת) ומאפשרת תהליכי תחזוקה שיגרתית כמו גם מענה לארועים אשר התרחשו בשטח – מארועים טבעיים ועד ונדליזם. המערכת, המורכבת ממודולים שונים שבאים לתת לגורמי הפיקוח תמונת מצב עדכנית, משולבת באפליקציה יעודית המאפשר לכל תושב, עובד עירייה, קבלן ולמעשה לכל גורם שנמצא בשטח, יכולת דיווח על מפגעים בצורה פשוטה וקלה ממכשיר הסלולאר – די בכניסה לאפליקציה וצילום נושא הדיווח כדי לפתוח קריאה במוקד הרלוונטי. עם פתיחת הקריאה, יכול המוקד להחליט עם אופן ודחיפות הטיפול – כל זאת מתוך המערכת – כולל הוצאה של הזמנות עבודה לקבלנים, משלוח מפקחים לשטח, ועוד. עם סיום הטיפול בדיווח וסגירת הקריאה, מקבל האזרח משוב עם פרטי הטיפול ותוצאותיו (כולל תמונות רלוונטיות אם קיימות).
תיעוד שיטתי, תכנון ארוך טווח ופתרון בעיות על פי דחיפותן, מאפשר לרשות את אותה "תוכנית מבוקרת וסדורה" אליה התייחסה השופטות בפסק הדין, והרבה מעבר לכך!
האם ניתן להבטיח כי המערכת פותרת בצורה הרמטית את כלל הארועים במרחב הציבורי? כנראה שלא! מעוניינים לשמוע בהרחבה מה נותנת המערכת? צרו קשר ונשמח לפרט ולהדגים!
