מדדים מטאורולוגיים כגון טמפרטורת אוויר אינם משקפים בהכרח את העקה הפיזיולוגית שהעץ חווה בפועל.
מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בשיתוף מוסדות מחקר נוספים מצביע על חשיבותו של מאגר המים בגזע להבנת התמודדותם של עצי פרי במהלך גלי חום. המחקר, שפורסם באוגוסט 2026 בכתב העת Agricultural and Forest Meteorology , בחן את תגובתם של עצי תפוז מזן Navel ועצי מנגו מזן Shelly לתנאי חום קיצוניים באקלים ים-תיכוני, תוך התמקדות בשינויים בתכולת המים בגזע ובקשר בינם לבין העומס האקלימי.
המחקר נערך על ידי Laura Rez, Justine E.C. Missik, Gil Bohrer ו-Yair Mau, ומבקש להתמודד עם מגבלה מוכרת בהערכת עקת חום בצמחים: מדדים מטאורולוגיים כגון טמפרטורת אוויר אינם משקפים בהכרח את העקה הפיזיולוגית שהעץ חווה בפועל.
מעבר מטמפרטורה לעומס אטמוספרי
אחד המדדים המרכזיים שנבחנו הוא Vapor Pressure Deficit – VPD – "גירעון לחץ אדי המים באוויר". זהו מדד המתאר את ההפרש בין כמות אדי המים שהאוויר מסוגל להכיל בתנאי הטמפרטורה הקיימים לבין כמות אדי המים המצויה בו בפועל.
ככל שה-VPD גבוה יותר, כך גדל ההפרש בין הלחות בתוך העלה לבין היובש של האוויר, ולכן העץ מאבד מים בקצב מהיר יותר. המשמעות היא דרישה מוגברת למים דרך מערכת ההולכה. במצבים קיצוניים, קצב אספקת המים מן הקרקע דרך השורשים והגזע עלול שלא להספיק כדי לפצות על קצב האידוי מן העלווה.
המשמעות חשובה במיוחד במטעים מושקים. גם כאשר זמינות המים בקרקע גבוהה יחסית, העץ עדיין עשוי להיכנס לעקת מים כתוצאה מביקוש אטמוספרי גבוה. לכן, הסתמכות על מדדי רטיבות קרקע בלבד אינה מספקת בהכרח תמונה מלאה של מצבו הפיזיולוגי של העץ.
הגזע כמאגר מים פעיל
במחקר נמדדה תכולת המים בגזע לאורך זמן, לצד נתוני זרימת מוהל (מדידות של קצב תנועת המים בגזע), לחות קרקע ותנאים מטאורולוגיים. החוקרים התייחסו למים האגורים ברקמות הגזע כאל מאגר דינמי, המסוגל להשתתף באספקת המים לעץ בשעות שבהן הדרישה האטמוספרית גבוהה.
כאשר קצב הדיות עולה, העץ אינו מסתמך רק על מים המגיעים מן הקרקע. חלק מהמים יכול להגיע זמנית מן המאגרים המצויים ברקמות הגזע. כאשר תנאי העקה נמשכים, מאגר זה הולך ומצטמצם, ושינוי בתכולת המים בגזע עשוי לשמש אינדיקציה ישירה יותר לעוצמת העקה שחווה העץ.
תפוז ומנגו: שתי אסטרטגיות שונות
אחד הממצאים הבולטים במחקר היה ההבדל בין שני מיני העצים שנבדקו:
עצי התפוז הפגינו אסטרטגיה שמרנית יחסית בניהול משק המים. הם הגיבו מוקדם יחסית לעלייה בעומס האטמוספרי, ובמהלך עונת ההשקיה הצליחו לשמור על תכולת המים בגזע ואף להעלות אותה במידה מסוימת.
בעצי המנגו נצפתה תגובה שונה. במהלך העונה חלה ירידה בתכולת המים בגזע, ובמקביל נרשמה עלייה ברגישות לאירועי VPD גבוהים. כלומר, ככל שהתקדמה העונה החמה, נדרש אירוע אטמוספרי פחות קיצוני כדי לגרום לירידה משמעותית נוספת במאגרי המים.
הבדלים אלה משקפים אסטרטגיות פיזיולוגיות שונות של ניהול מים. מינים מסוימים מצמצמים מוקדם יותר את פתיחת הפיוניות – הפתחים הזעירים בעלים שדרכם העץ מאבד מים – וכך מפחיתים את קצב איבוד המים בתנאי חום ויובש, בעוד אחרים מאפשרים תנודות גדולות יותר בפוטנציאל המים וברמת ההידרציה של הרקמות. – כמות המים שנמצאת ברקמות העץ ומידת הרוויה שלהן במים.
מדד מצטבר לעוצמת גל החום
כדי לכמת את השפעתם של אירועים חריגים, החוקרים השתמשו במדד Cumulative Heatwave Unit – CHU – העומס המצטבר של גל החום על העץ, המשלב בין עוצמת החריגה ב-VPD לבין משך האירוע.
גישה זו מאפשרת להבחין בין אירוע קצר וקיצוני לבין אירוע מתון יותר אך ממושך, ולהעריך את העומס המצטבר המופעל על העץ.
המחקר מצא קשר בין ערכי CHU לבין הירידה בתכולת המים בגזע. ככל שהעומס המצטבר היה גבוה יותר, כך גדל אובדן המים מן הרקמות. הקשר היה משמעותי במיוחד בעצי המנגו.
השלכות לניהול השקיה ולחקלאות באקלים מתחמם
המסקנה המרכזית מן המחקר היא כי הערכת עקת חום בעצים צריכה להתבסס על שילוב בין תנאי הסביבה לבין תגובת העץ עצמו (מינים שונים מגיבים אחרת לתנאי האקלים).
מדידת טמפרטורה, VPD ולחות הקרקע מספקת מידע על התנאים החיצוניים, אולם ניטור של תכולת המים בגזע מוסיף מידע קריטי על מצב ההידרציה של העץ ועל יכולתו להתמודד עם עומס חום מתמשך.
במישור היישומי, נתונים כאלה עשויים לתרום לפיתוח מערכות השקיה מדויקות יותר, שבהן תזמון וכמות ההשקיה יותאמו לא רק למצב הקרקע אלא גם לתגובה הפיזיולוגית של העץ, למין, לעונה ולעוצמת האירוע המטאורולוגי.
למחקר יש חשיבות נוספת על רקע התחזיות לעלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום באזורים ים-תיכוניים. הבנה מדויקת יותר של הדינמיקה של מאגרי המים בתוך העץ עשויה לסייע בהערכת עמידותם של מיני עצים שונים, בהתאמת ממשקי השקיה ובבחירת מינים וזנים המתאימים יותר לתנאי אקלים קיצוניים.
המחקר בדק אמנם עצי פרי במטעים, אבל, תוצאות המחקר רלוונטיות גם לעצי הרחוב.
קרדיט למחקר:
Laura Rez, Justine E.C. Missik, Gil Bohrer & Yair Mau, Stem water content is crucial to support fruit tree functioning during heatwaves in a Mediterranean climate, Agricultural and Forest Meteorology, 2026
